דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים מ’-מ”ב
הדף היום מלמד אותנו דבר מאד מיוחד בנפש האדם. הוא בא לספר לנו קצת יותר עלינו, ועל העולם הזה.
ר’ פנחס פתח –
כאשר הייתה מגפה בעם ישראל, בדור המדבר, אומר משה לאהרן – קח את המחתה, ותן עליה אש, והלך מהרה אל העדה וכו’ ואז כתוב – ותעצר המגפה, כלומר שנעצרה המגפה.
לשון דומה בעניין זה מובאת אצל אברהם אבינו, שאמר לשרה – “מהרי, שלוש סאים קמח סולת, לושי ועשי עוגות”.
מהלשון של “מהרי” והלשון של “מהרה” לומד רבי פנחס גזירה שווה – כלומר כמו שבעניין המגפה אהרן מקריב איזשהו קרבן שעל ידו נעצרת המגפה, כך גם אצל אברהם זהו עניין של הקרבת קורבן. עניין הסולת שלקחה שרה זה קשור לעניין הקורבנות.

מהי מגפה?
מגפה היא מציאות שאדם מחפש את הגופניות. איפה זה מתחיל להיות? כאשר אדם מרגיש שזה כך, מרגיש שהוא מחפש את הגופניות, וטמון ברצונות הגופניים וזה כואב לו והוא ממש רואה שזה ממית אותו. כך גם העולם הזה מושך אותנו, כמו כח המשיכה, ומושך אותנו בכל העוצמה לרצות את הפרטיות שלנו. במציאות זו הרצונות הגופניים שלנו הם כמו במגפה, וצריך לראות – מה יעצור את המגפה?
סיפור – רבי אחא הלך לכפר טרשא (היינו מקום של טרשים, היינו מלשון אדמה שלא יכולה להצמיח כלום. היינו מקום שאדם משקיע בעבודת ה’ אבל רואה שאינו מצליח, רואה שלא באמת אוהב את ה’ ואת הבריות, ורואה שהוא באדמת טרשים). בנקודה זו של כפר טרשין, שהיא נקודה נמוכה, אדם שרוצה להתקדם בעבודת ה’ רואה את בחינת רבי אחא, בשונה מאדם שלא באמת רוצה להתקדם.
באו בני העיר טרשא אל רבי אחא ואמרו לו שיש לו בעיר מגפה. אמר להם – באו נלך לבית הכנסת להתפלל. בדרך פתאום באו אנשים ואמרו לו שעוד אנשים מתוך, ועוד אנשים נוטים למות. אמר להם רבי אחא – אם כך, אין הזמן להיכנס לבית הכנסת ולבית המדרש, אלא עשו כך (כיוון שהם כבר באים לעבוד על נקודה זו, מתוך התייחסות אל רבי אחא, פתאום הם רואים עד כמה המגפה קשה).
אמר להם – בחרו ארבעים אנשים מהמובחרים שבכם. כל עשרה בזווית אחרת של העיר. ואני באמצע.
בתוך עבודה של כלל, של מסגרת, אפשר להעלות את הרצונות הגשמיים שלנו לנקודה רוחנית.
האם זה עזר? כנראה שזה לא הספיק…
על כך נמשיך ללמוד מחר…
עד כאן… כדאי לשמוע את השיעור המלא… מומלץ ביותר…